מיקום:

רחוב האסיף 8

פרדס חנה כרכור

ניתן לקבוע פגישה בתיאום מראש.

הקליניקה פועלת בשעות היום והערב, כולל ימי שישי.

טלפון: 0502461341

דוא"ל: yakir10@gmail.com

  • רני יקיר מטפל זוגי ומשפחתי

יחסים פתוחים, מה הם מכניסים לזוגיות?

October 12, 2019

מה הם יחסים פתוחים?

 

פתיחת היחסים לקיום קשרים מחוץ לזוגיות, לרוב נקראת יחסים פתוחים. זהו צעד, שנעשה בהסכמה בין בני הזוג. זאת, בניגוד לבגידה, המתרחשת ביוזמת צד אחד, או ביוזמת שני הצדדים. בגידה נעשית בחשאי. לעומת זאת, יחסים פתוחים הינם צעד גלוי ומדובר, במידה מסוימת. כמספר הזוגות, כך מספר האפשרויות של יחסים פתוחים. למה הכוונה? כמו כל יחסים, הדמויות פעולות בעולם על פי מי שהן. כך כמו שאין זוגיות אחת השווה לרעותה, כך גם השוני הרב במודלים של יחסים פתוחים. המודלים העיקריים הם: להכניס גורם שלישי או יותר ולעשות הכל ביחד, כל צד מקיים קשרים מחוץ לבית, מותר לעשות הכל אך לא לשתף, מקיימים יחסים רק מחוץ לבית, חילופי זוגות, פוליאמוריה (לא בהכרח הייתי משייך אותה לכאן), רק צד אחד מעוניין ביחסים פתוחים והצד  השני מאפשר ועוד. ראו עד כמה אפשר לדמיין ולשחק "בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" של היחסים הפתוחים.

 

מה השוני בין יחסים פתוחים לבין בגידה?

 

אני מתעקש להתעכב על הסוגיה הזו, מאחר והיא משמעותית ביותר בהבנה של יחסים מחוץ לזוגיות ושל ההשלכות שלהם. בגידה היא ביסודה שקר. מעשה שמתקיים בניגוד לחוזה היחסים הקיים בין בני הזוג. בגידה נערכת בהסתר. לעיתים היא מתגלה ולעיתים לא. הדומה בין בגידה ליחסים פתוחים הוא, שבשני המודלים מעורבים אנשים עם אחד או עם שני בני הזוג באופן רגשי ו/או מיני. אסייג שיש סוגים נוספים של בגידה, למשל כלכלית, תוכלו לקרוא על כך במאמר בנושא באתר שלי. יחסים פתוחים, על פניו הם סוג של הסכמה, או עסקה המתקיימת בין בני הזוג בשלב מסוים ביחסים. על פניו, נראה שאם בני הזוג הסכימו על כך, מדוע בכלל יש כאן חומר לעסוק בו? 

 

מדוע לפתוח את היחסים?

 

כפי שציינתי, ברגע מסוים על ציר הזמן של היחסים, נערכת "עסקה" בין בני הזוג על פתיחת היחסים, בפורמט זה או אחר. מניסיוני כמטפל זוגי, היחסים לא נפתחים ללא בעיה או קושי ביחסים אצל אחד מבני הזוג או אצל שניהם. מדוע אני מתעכב על כך? מאחר שפתיחת היחסים היא צעד דרסטי, בעל משמעות רבה. צעד, שלרוב אמור לתת פתרון לבעיה שלא מצליחה להיפתר, לרוב מדובר בבעיה עמוקה ויסודית ביחסים. בנוסף, פתיחת היחסים קשורה ליחסי המין של בני הזוג. יחסי מין הם אזור ביחסים שלרוב "מתקיים מעצמו", אך לא ממש מדובר בו ביניהם.

 

זוג שתשתית היחסים הזוגיים התבסס על מונוגמיה, למד להחזיק ולקיים את הזוגיות על תשתית זו. זוגות רבים, אינם מצליחים להתמודד בהצלחה עם למשל: שיעמום ביחסי המין, הפסקה כמעט מוחלטת של יחסי מין, ריחוק רגשי מתמשך והולך, פער טבעי בין מי שהם היו כשהכירו והשינויים הטבעיים שהובילו אותם למי שהם היום ועוד. אני מעלה רק כמה בעיות מאוד משמעותיות ביחסים, שקשה לרוב הזוגות להתמודד איתן בדיאלוג פתוח, ישיר ומשמעותי. מניסיוני כמטפל זוגי ומשפחתי, מאוד טבעי לנסות לעשות הכל על מנת לא להיפגש עם הרגשות הקשים המתעוררים מהדוגמאות שהצגתי. הקושי מוביל לרוב ל"פתרון קסם" כמו פתיחת היחסים.

 

השלכות אפשריות של יחסים פתוחים

 

כאמור, אני מתייחס במאמר זה לזוגות שתשתית הזוגיות הייתה מונוגמיה. העובדה הבסיסית ואולי ה"מרגשת אותם" ביותר, היא שפתיחת היחסים מובילה למקום לא נודע. עם כל הקסם שבדבר, פעמים רבות, לא כל הדרכים מובילות לרומא וחלקן מובילות בסופו של דבר למקומות קשים וכואבים. אתחיל במצבים בהם פתיחת היחסים עונה בשלב הראשון על הציפית של בני הזוג, אז למעשה אין שום בעיה עם שינוי תשתית היחסים. יחד עם זאת, ניסיוני בטיפול זוגי, הראה שלרוב פתיחת היחסים לאחר תקופת זמן, אפילו לאחר יום אחד או לאחר מספר חודשים, משנה את טיב היחסים של בני הזוג.

 

לרוב, כניסה של דמויות חיצוניות לעולם הפנימי של אחד או של שני בני הזוג, מביאים איתה "מתנות קטנות וגדולות" כמו התאהבות, דחייה, אכזבה, נטישה, התלהבות, פנטזיה ועוד. הטרגדיה הזוגית היא, שלרוב כשהיחסים משתנים בעקבות פתיחתם, בני הזוג אינם מצליחים לדבר על ההשלכות של פתיחתם ואינם מצליחים להתאים את עצמם לתשיתית החדשה שהם ניסו ליצור. או במילים אחרות, אם בני הזוג החליטו לפצל את דירתם ולאפשר כניסה חיצונית לחדר שהוקדש לכך. לאחר שהחדר נפתח והחל השימוש בו, הם לא מדברים על ההשלכות של השינוי. למשל: הסקרנות מה מתחולל שם, קנאה, פרגון, הקושי של דירה קטנה יותר בה למתבגר אין חדר משלו, ויש לו המון מה להגיד על כך... אבל, שינוי של פתיחת היחסים הוא לא נושא שמדברים איתו עם הילדים. 

 

איך אפשר לפתוח את היחסים ולשמור על הזוגיות?

 

אדגיש ואומר, שפתיחת היחסים היא צעד דרמטי שיכול להביא לפרידה ולגירושין. נתקלתי בטיפול אישי ובטיפול זוגי מערכות יחסים רבות שהתנפצו בגלל פתיחת היחסים, שכאמור הייתה בהסכמה. הדרך העיקרית מניסיוני כמטפל, היא לא להפסיק לשאול שאלות ולא להפסיק להתעניין. אין הכוונה שלי להיכנס לפרטים ולרזולוציות של יחסי המין המתקיימים בחוץ, אלא כוונתי ליחסים של בני הזוג. במילים אחרות, לשאול איך את או אתה מרגיש/ה היום סביב פתיחת היחסים? או, איך היה לך אתמול בערב כשיצאת? הפריע לך שחזרתי מאוחר? איך ההרגשה לחיות איתי ביחסים פתוחים? טוב לך אחרי השינוי?

 

לדבר, לדבר ולדבר. מאחר וכל יום שעובר, מביא איתו שינויים במצב הרוח, ביחסים שמתקיימים בחוץ שמשפיעים על היחסים הזוגיים. לברר, להתעניין והכי חשוב, אם לא מתאים לך יותר יחסים פתוחים, להצהיר על כך בתוקף ולשמור על עצמך. כן, פשוט לבדוק מה איך מתמודדים עם העובדה שלאחד מבני הזוג כבר לא טוב. אם לא תדברו, לא תדעו והפגיעה ביחסים תהיה קשה, עד כדי התפרקות הזוגיות.

 

איזה נזק יכול להיגרם ליחסים?

 

בהמשך לנאמר על החשיבות של שיתוף ובירור, אם לא נעשית התאמה של היחסים לשינוי, יכולים להיגרם נזקים משמעותיים לבני הזוג וכמובן ליחסים ביניהם. למשל, בני זוג שהמודל שלהם הוא שמותר לעשות בחוץ הכל, אבל על מנת לא לפגוע ההחלטה שהתקבלה היא שלא משתפים בכלל. או אולי כמו הביטוי "מה שקורה בלונדון, נשאר בלונדון". האמת, מה שקורה בלונדון נשאר עמוק בלב, מגיע הביתה ומשפיע על היחסים.

 

ניקח  לדוגמא מקרה בו אחד מבני הזוג חווה פגיעה מינית ביחסים מחוץ לזוגיות. החוזה שנרקם שלכאורה מגן עליהם מפגיעה רגשית, לא מאפשר לצד שנפגע מינית לשתף את האדם הכי קרוב אליו ולא יכול לקבל ממנו תמיכה. ראו כמה התסריט הזה, שהוא מציאותי ולצערי הרב חלק בלתי נפרד כמעט מההתנסויות ביחסים מחוץ לזוגיות, אינו נלקח בחשבון. אני בוחר בדוגמא הזו, גם בגלל שהיא נפוצה וגם בגלל האקוטיות של הצורך בשיתוף של בן/בת  בפגיעה המינית. אתמקד בדוגמא זו בלבד, ברשותכם, מאחר ולעניות דעתי היא מציגה באופן הברור ביותר את המורכבות של פתיחת היחסים. כאמור, התשתית המונוגמית עליה נבנו היחסים, היו יכולים לתת מענה לפגיעה כל כך קשה כמו פגיעה מינית. הטרגדיה במודל של היחסים הפתוחים בו אסור לשתף היא,  שמה שקורה בלונדון נשאר בלונדון, ולכן הזוגיות חדלה להיות מקום של יחסים תומכים, מכילים ומנחמים. 

 

טיפול זוגי ואישי סביב יחסים פתוחים

 

טיפול זוגי יכול לעזור לזוג המתמודד עם הדילמה של פתיחת היחסים. כשמגיע אלי זוג לטיפול בשלב זה, אני עושה הכל לעזור לבני הזוג להתמקד ולהגדיר מה מוביל אותם לפתיחת היחסים. אני מתעקש לנסות עד כמה שאפשר שהאמת, שלרוב היא כואבת, תוכל להיאמר. זאת, על מנת שבני הזוג יוכלו, בעזרתי, לבחון אם פתיחת היחסים היא הפתרון הטוב ביותר לבעיות שהעלו את פתיחת היחסים, כפתרון.

 

זוג שפונה לטיפול לאחר שהיחסים נפתחו, מגיע לרוב בגלל בעיות שפתיחת היחסים גרמו. במקרה זה, אני שוב מתחיל מהגרעין: מה היו הבעיות ביחסים בנקודה בה התקבלה ההחלטה לפתוח אותם, כמענה לבעיות. זאת, מאחר שלרוב, פתיחת היחסים לא רק שלא עזרה לפתרון הבעיות, אלא גם החמירה אותן. טיפול בשלב זה, דורש לרוב עבודה אישית עם כל אחד מבני הזוג, בנוכחות האחר. כלומר, מאחר והפעולות בשטח, החוויות וההשלכות נעשו בנפרד, ישנה חשיבות לשיתוף רגשי ושכלתני עמוק, ישיר וכנה.

 

לפעמים במהלך טיפול מסתבר לבני הזוג, שהדבר הנכון הוא לסיים את הזוגיות. יש מקרים, בהם בני הזוג לומדים מתוך הבעיות שהובילו לפתרון של פתיחת היחסים, מה מקולקל בתשתית היחסים הזוגיים ומתוך כך איך לשקם אותם. לסיכום, פתיחת היחסים חופנת בתוכה מצד אחד התלהבות, התרגשות וסקרנות. מצד שני, היא עלולה לגרום לפגיעות אישיות קשות ואף להרוס את מערכת היחסים. באמצעות טיפול, ניתן לשאול, להתלבט, לפתוח, לגלות ולשתף. כך, ניתן יהיה לקבל אחריות משותפת על פתיחת היחסים ולקבל ליווי בתהפוכות הצפויות בדרך. כך, אם תבחרו, תוכלו לעצור את הרכבת ולחשב מסלול מחדש.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive