מיקום:

רחוב האסיף 8

פרדס חנה כרכור

ניתן לקבוע פגישה בתיאום מראש.

הקליניקה פועלת בשעות היום והערב, כולל ימי שישי.

טלפון: 0502461341

דוא"ל: yakir10@gmail.com

  • רני יקיר מטפל זוגי ומשפחתי

קל באימונים, קשה בקרב של ההורים

December 17, 2019

עוד רגע תתקבל החלטה לאן להתגייס וביניכם קיים פער עמוק

 

ההכנה לגיוס נמשכת הרבה זמן, הבן או הבת שלכם במסע של לבטים, מיונים, שינויי עמדות ורצונות. צו ראשון, התייעצויות והנושא כבר מחלחל למשפחה. באופן טבעי מתעוררים חששות כמו האם הבחירה שלהם נכונה, האם יבחרו בשירות קרבי או לא, כמה מסוכן יהיה השירות, כמה השירות עלול להיות עבורם  חסר ערך ועוד. 

 

שניכם הורים מסורים ורוצים שהילדים יצליחו ויגשימו את עצמם. אבל, מאחר ואתם אנשים שונים, יש לשער שקיים ביניכם שוני אידאולוגי בכל הקשור לשירות בצבא. בנוסף, מובן שלכל הורה יש דרכי ההתמודדות שונות עם סוגיית המוות. מוות שהוא תוצאה אפשרית של שירות קרבי ו/או אובדנות הנפוצה בשירות סדיר.

 

האופציה של המוות, מעלה פחדים באופן שונה אצל כל הורה ומציפה דרכי התמודדות אישיים. אני מעלה כאן את הקשיים הכי בולטים, בשביל להראות כמה התופעה של הפערים בין ההורים היא נפוצה ועד כמה קשה להתמודד איתה ביניכם ההורים ומול הילדים שלכם. 

 

שאלת הגיוס לצבא עלולה לעורר משבר זוגי קשה

 

השלב בחיי המשפחה בו הילדים יוצאים לראשונה מהמסגרות החינוכיות ולכאורה הם עצמאיים הוא מבלבל וקשה. מצד אחד, זהו שלב התפתחותי טבעי ובריא של יציאה מתלות בהורים, לעצמאות. מצד שני, הם עדיין "ילדים" שרק סיימו תיכון. המחשבה על הזינוק מנעורים בתיכון לשירות קרבי או אחר בצבא, מעלה את הפער הבלתי נתפס שהנערים והנערות יידרשו לגשר עליו. בנוסף, ההורים לראשונה נשארים לבד, ברקע ובלי יכולת מלאה לקבל החלטות. גם להורים, נוצר פער אישי ועמוק שהם יידרשו לגשר עליו.

 

במקביל לתהליך האישי של ההורים, היחסים הזוגיים ממשיכים להתקיים. לכל הורה יש את דרכי ההתמודדות האישיים והדרכים שונות משל ההורה האחר. הפער שציינתי, מאתגר הן את הילדים והן את ההורות. זהו אתגר שקשה מאוד לצלוח אותו באופן אישי ובוודאי מסובך להתמודד איתו מול ההורה השותף. זאת, מאחר ושני ההורים רוצים שהילדים יצליחו להתמודד עם הקשיים. בגלל הדאגה ההורית המשותפת ובגלל הפערים בדרכי ההתמודדות הרגשיות, שאלת הגיוס עלולה להוביל למשבר משמעותי בזוגיות.

 

 

הקרב הזוגי על אופי השירות

 

כפי שציינתי, עצם היציאה מהמסגרת החינוכית מהווה אתגר אוניברסלי למתבגרים ולהורים. בארץ, נוסף אתגר של שירות צבאי בשלב זה. ההורים צריכים להתמודד, בין השאר עם פערים אידאולוגיים שנעים על רצף בין פטריוטיזם לפציפיזם. יש למשל גם פערים חינוכיים על הרצף בין תלות ל לבין עצמאות. אלו רק שתי דוגמאות, היכולות לקחת את הדמיון עד כמה מתעורר הצורך להגן על המתבגר או המתבגרת מול האתגר של הגיוס ועד כמה טבעי להילחם על הילדים סביב התפיסה האישית של כל הורה. כל אלה, בשביל לאפשר למתבגרים להצליח ולהישאר שלמים בכל המובנים.

 

מאחר והחוויה ההורית האישית היא של הצלת המתבגר/ת, כשיש פערים עמוקים, ההורים נסחפים באופן טבעי לשימוש בכל האמצעים. זאת, על מנת להציל את הבן או את הבת. בפועל, הקרב מתבטא לרוב בנשק כמו אידאולוגיה חד-חד ערכית, ערעור על טיב ההורות של ההורה השותף, העצמת היתרונות ו/או החסרונות של הבן או הבת בשביל להצדיק את הדרך של ההורה. עיקר הקושי המוביל לקרב בין ההורים, הוא חווית ההצלה של הילד/ה וחוסר היכולת לראות את העולם הרגשי של ההורה האחר ואת המצוקה שלו.

 

איך טיפול זוגי יכול ללוות את תהליך הגיוס לצבא?

 

פגשתי הורים רבים שנכנסו לצומת הגיוס ברמזור אדום ומצאו את עצמם בתאונה בזוגיות, כשכריות האוויר כמעט חונקות אותם. הם נקלעו לכך מתוך מוטיבציה אדירה לעזור לילדים אשר לא איפשרה, באופן פרדוקסלי לראות את הרמזור האדום ולכן התוצאה הייתה תאונה בזוגיות. 

 

הניסיון שלי בטיפול זוגי וגם בטיפול פרטני סביב הגיוס, לימד אותי שאני כמטפל יכול לעזור דבר ראשון להורים להכיר לעומק את עצמם ואת השותף ההורי. להכיר מה הם הרגשות הקשים שמתעוררים סביב הגיוס, גם את הרגשות שלא דוברו בין ההורים. כמעט תמיד יש הרבה רגשות שלא דוברו. בנוסף, אני עוזר להורים להכיר את דרכי ההתמודדות של כל אחד מהם סביב פחד, חוסר אונים, בושה, אשמה, פרידה, חוסר ערך, חוסר שליטה, דחייה ועוד. 

 

שלב משמעותי בטיפול הזוגי הוא עבודה משותפת על נפרדות. איך כל הורה מצליח לנסח את הסיפור שלו בצורה מובנת לעצמו ולשותף ההורי. נספר אותו באופן שנותן אוויר, שמכניס אוויר, שנותן עומק וכזה שנותן תוקף גם למצוקה של השותף ההורי. כששני ההורים מצליחים להכיר את התגובות לרגשות הקשים ושומעים את הסיפור של ההורה השני, אפשר להתחיל לחשוב איך לעזור לבן או לבת שניצבים עם הדילמות ועם הפחדים מול הגיוס.

 

השלב האחרון בטיפול הזוגי, הוא למעשה עבודה קשה ומאומצת של שני ההורים לנסות ולהבין את העולם הרגשי של הבן או הבת. לחשוף מה הרצונות, מה הם הפחדים הגלויים והסמויים. בנוסף, מה עובר על הבן או על הבת מול המסרים הסותרים של ההורים. סביב מה מתעורר אצלו/ה קונפליקט נאמנויות מול ההורים? מה אפשר לתרום לידע של ההורה השני שהמתבגר/ת  איפשר/ה לשתף מתוך שיחות אשיות עם אחד מההורים.

 

בשלב הזה, נעשית עבודה על יצירת מסרים משותפים מול הבן או הבת. מסרים המכילים בתוכם תוקף לבעיה שעולה. מסרים המכילים מורכבות למשל אבא מאמין ב... ואמא מאמינה ב.. ואנחנו לא צריכים להסכים. תוכל/י לבחור את מה שמתאים לך ולהוסיף מהאמונות שלך. הרעיון הוא לעצור את "הקרב" ולהגיע בבית לאווירה של "שלום" שיאפשר לבן או לבת להתמודד עם הגיוס, בידיעה ברורה שבבית יש תמיכה מלאה בדרך שתיבחר. תמיכה שתאפשר לפנות לעזרה לאחר הגיוס בכל נושא, קשה ככל שיהיה. כי בבית שיש בו שלום, אפשר להתנחם בהורים שיכולים לתמוך. כשיש אווירה של שלום, ההורים פנויים רגשית לתמוך ולעזור.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive