מיקום:

רחוב האסיף 8

פרדס חנה כרכור

ניתן לקבוע פגישה בתיאום מראש.

הקליניקה פועלת בשעות היום והערב, כולל ימי שישי.

טלפון: 0502461341

דוא"ל: yakir10@gmail.com

  • רני יקיר מטפל זוגי ומשפחתי

דרכי טיפול סביב גירושין בקונפליקט גבוה

February 17, 2018

דרכי טיפול סביב גירושין בקונפליקט גבוה

 

הרצאה שניתנה במסגרת יום עיון של מרכז י.נ.ר. בירושלים "מזבח מוריד עליו דמעות" העוסק בגירושין: גורמים, השלכות ודרכי התמודדות, בתאריך 8.5.17

 

זוגות רבים מגיעים למשברים שונים במהלך חייהם המשותפים. משברים הינם חלק טבעי, לעיתים אף בריא בתוך מערכות יחסים. משבר מאפשר לרוב התבונות על הגורם שהוביל אליו, התייעצות לגביו, הסקת מסקנות לבניה ולהבניה מחדש ובסופו של דבר להגיע פתרון. דבר המשנה את המצב שגרם מלכתחילה למשבר. יחד עם זאת, ישנם זוגות אשר משבר מוביל אותם בין השאר לחוסר תקשורת, לריחוק, להתכנסות אל תוך נקודת מבט אישית ולעיוורון כלפי מערכת המשפחה הגרעינית הכוללת את מערכת ההורים ואת מערכת הילדים. כאשר המשבר נהיה כרוני בשל חוסר תקשורת ו/או גורמים אחרים, מי שמשלם את המחיר הראשוני והכבד ביותר הוא לרוב מערכת הילדים. חיי הילדים מושפעים מהחלטות ומפעולות הוריהם, הן של כל הורה בנפרד והן של מערכת ההורים כיחידה מתפקדת. כאשר הקונפליקט ההורי מגיע לעצימות גבוהה ומשמש קרקע למאבק אישי בין ההורים, לרוב אין להורים פנאי קוגניטיבי ורגשי ויכולת להתבונן על ההשלכות של המאבק על ילדיהם. לכן הילדים נמצאים, בין השאר בקונפליקט נאמנויות, איבוד הילדות על ידי עיסוק בעולם המבוגרים. הדבר מתבטא למשל סביב הסדרי שהייה, עניינים כספיים, החלטות על מסגרות חינוכיות, קשרים עם מערכת האחרים והמשפחה המורחבת ועוד.

במידה וההורים מחליטים לסיים את מערכת הזוגיות ולפרק אותה, החלטה זו הינה של מערכת ההורים והילדים נמצאים חסרי אונים מול מציאות הנכפית עליהם. מציאות חדשה זו לרוב מעוררת אצל חלק מהילדים תחושת של אשמה ובושה ולעיתים לקיחת אחריות על פירוק המשפחה בגלל חשיבה שהילד אחראי על כך שהוריו מתגרשים. שהוא הגורם לכך. תחושות אלו יכולות להתעורר עקב ריבים בין ההורים המתבצעים בנוכחות הילדים. כתוצאה מכך, התוצאה המרעילה את הסביבה הטבעית והמיטיבה שאמורה להתקיים, תוך שילוב הילד כנשוא הבעיה במהלך הוויכוח. ילדים רבים חשופים לוויכוחים, מריבות ולעיתים אלימות מילולית ו/או פיסית כאשר הוריהם לא היו אחראיים מספיק לוודא שהילדים אינם חשופים למאבק ביניהם. הדבר יכול להתרחש כאשר ההורים נמצאים בחדר אחר, אולם הדלת נשארת פתוחה. הוויכוח מתבצע בקולות רמים כאשר הילד שומע, אך אינו רואה את שפת הגוף ואת ההתרחשות עצמה. ככל שהקונפליקט ההורי נהייה כרוני, משך הזמן שחולף מחריף את המחיר שהילדים משלמים ולמעשה במידה מסוימת לוקחים מהילדים את הילדות.

ההרצאה תתמקד במקרים של גירושין, בהם הדינמיקה של הקונפליקט ההורי בעיקרה, גורמת לכך שההורים עסוקים, אולי באופן נרציסטי בעצמם, בצרכיהם, בפגיעות שלהם ובנקמה בהורה השני. כך, ללא כוונה לפגוע בילדיהם, הם משמרים את הדינמיקה ההרסנית ובפועל פוגעים בילדים. לרוב, הקונפליקט בא לידי ביטוי סביב תשלום מזונות, הסדרי ראייה, ניכור הורי, הגבלת או ניתוק קשר עם אחד ההורים ו/או עם חברי משפחה משמעותיים למשל סבים וסבתות, דודים ודודות ועוד. לעיתים עד מצבי קיצון של נזק נפשי לילד המצריך התערבות עד להוצאת הילד מחזקת ההורים על מנת לשמור על בריאותו הנפשית.

מהו טיפול זוגי? טיפול זוגי הינו כלי טיפולי, המבוסס על פסיכותרפיה, המאפשר התבוננות על הזוג כמערכת הנמצאת על פרשת דרכים. הכניסה לטיפול זוגי היא למעשה תחילתה של דרך שסופה אינו ידוע. המטרה אינה בהכרח שימור המבנה המשפחתי הקיים, מאחר והוא יכול להיות הרסני הן לבני הזוג והן לילדים, אלא התבוננות עמוקה, כנה ובלתי מתפשרת על המציאות של המשפחה ושל בני הזוג. התהליך הוא שימוש בשיחה, תוך היכרות והתבוננות על כל אחד מבני הזוג. לרוב, שני בני הזוג מכירים לראשונה חלקים רבים אצל השותף לחיים שלא הכירו לפני כן, כולל פרטים ביוגרפים מההיסטוריה האישית והמשפחתית שלו. במלך הטיפול, נלמדת הדינמיקה הזוגית והדינמיקה המשפחתית. המטפל נמצא בעמדה שהוא נמצא עבור הזוג כיחידה ועליו לתת מענה לשני האנשים הנמצאים בחדר ולהיות בקשב רב לכל אחד מהם ולשניהם ביחד. כך, ניתן לחוות את הדינמיקה המתרחשת בחדר הן בין בני הזוג והן ביחסים שלהם ביחד וכל אחד לחוד כלפי המטפל. מתוך כך, המטפל יכול לשקף את הדינמיקה מתוך היחסים המתקיימים בחדר הטיפולים ולאפשר לבני הזוג לחוות את הדינמיקה במרחב בטוח, מדויק עבורם היכול להצמיח התבוננות ולמידה. זאת, על מנת לאפשר להם להכיר טוב יותר את עצמם, את ההשלכות של התנהגותם וקבלת ההחלטות שלהם, באמצעות התבוננות על ההתמודדות שלהם עם מערכות היחסים השונות שלהם בעולם.

בטיפול זוגי, לאחר שלב ההכרות מציבים מטרות ועוקבים אחריהן בצמתים על ציר הזמן. הטיפול לרוב מצריך מספר רב של מפגשים, אם בני הזוג מוכנים לעשות עבודה קשה לקראת שינוי מבוסס ויציב במערכות היחסים שלהם, הן הזוגית והן בשאר המערכות בחייהם. אלמנט חשוב בטיפול הזוגי הוא התבוננות על העברה בין דורית. כל אדם נולד לתוך משפחה, אותה הוא אינו בוחר והוא נכנס לתוך רגע בהיסטוריה של המשפחה. מרגע זה, הוא נהיה שותף להיסטריה המשפחתית. מסרים סמויים וגלויים נלמדים על ידו באמצעות הוריו ובאמצעות שאר היחידות המרכיבות את המשפחה הגרעינית ואת משפחות המוצא של כל אחד מהוריו, הנושאות את ההיסטוריה שלהן. בטיפול זוגי, נערכת חקירה משותפת של התמות המרכזיות של משפחות המוצא כגון: גירושין, ניתוקי קשרו סוגי זוגיות. היא יכולה להיות רגועה, קונפלקטואלית, בעלת גבולות ברורים, חסרת גבולות, סוגי תקשורת, הירארכיה, אלימות, גילוע עריות  ועוד.

בטיפול החקירה מנסה ללמוד את ההיסטוריה של כל אחד מבני הזוג. לרוב, עולה כי הנטייה הלא מודעת של האדם היא לשחזר את מערכות היחסים לתוכן גדל ועל ברכיהן התחנך. במהלך הטיפול, המטפל מנסה באמצעות בני הזוג ללמוד ולהתבונן מה הם שחזרו במערכת היחסים שהקימו. מה במערכת היחסים נעשה באופן מודע, מוצהר וגלוי ומה התגלה שנוצר בפועל, ללא כוונה מודעת. זאת, על מנת לאפשר להם להכיר את התהליכים, לקחת אחריות על שחזור של דפוסים הרסניים שלא היו מודעים אליהם. למשל, אדם שגדל במשפחה בה הנורמה היא שההורים מנהלים את התקשורת ביניהם בנוכחות הילדים, ללא גבולות ברורים בהקשר לעולמות תוכן: מה שייך עולם הילדים ומה לא. תקשורת הכוללת קללות, הטחות, גילויי חיבה לא מותאמים בנוכחות הילדים, עניינים כספיים ועוד. כשהילד גדל, לרוב באופן טבעי ולא מודע, כך הוא משחזר את התקשורת ואת דפוסי היחסים מהמשפחה בה גדל. כך הוא באופן לא מודע מנהל את התקשורת עם בן הזוג לרוב תוך שימוש בדפוסים אותם הוא נושא עימו באופן סמוי. זאת ללא מודעות להרס האפשרי הנגרם לילד וללא כוונת מכוון לפגוע בילד.

לכן, במהלך טיפול זוגי, נערך מסע של גילוי והעלאת מודעות על מנת שבני הזוג יוכלו להכיר הן את עצמם והן את בן הזוג. באמצעות הכרות זו, הם יוכלו בסופו של דבר להיות בעמדה אחרת של קבלת החלטות. עמדה המתבססת על מיקוד שליטה פנימי, יכולת טובה יותר של התבוננות הן על עצמם והן על הזולת. הטיפול מקנה כלים לדיאלוג ולחשיבה משותפת מה כל אחד מהם חושב, רוצה וסבור שנכון שיהיה. לכן, המסע יכול להוביל למשל לשינוי במערכת המשפחה ולעבודה על תיקון מערכת היחסים בין בני הזוג, מזעור נזקים והקדשת מאמצים ומשאבים רגשיים לילדים בכלל ולכל ילד בנפרד. באותה המידה, המודעות יכולה להוביל לכך שמערכת היחסים הזוגית הינה הרסנית ואינה ברת תיקון מסיבות שונות אותן הם חקרו ועיבדו במהלך הטיפול. הבנה זו תאפשר לבני הזוג לסיים את המערכת הזוגית, כאשר המטרה הטיפולית תהיה לעזור לבני הזוג להתגרש בצורה מיטיבה הרואה בראש ובראשונה את צרכיהם הרגשיים של ילדיהם. כך, לאחר שעשו דרך והם מודעים להשלכות של פעולותיהם הן במערכות יחסים והן בקבלת החלטות על ילדיהם, המטפל יכול לעזור להם להתבונן על ילדיהם ולקבל את ההחלטות בהתאם.

הטיפול הזוגי יכול וגם רצוי שימשיך להתקיים במהלך תהליך הפרידה, הגירושין ושינוי מערכות המשפחה. זאת, גם כאשר היא מתפצלת לשתי יחידות הוריות המתפקדות כל אחת באופן עצמאי ויחידת הורים המתפקדת ביחד לטובת צרכי הילדים הן במימד הרגשי והן במימד הגשמי. מערכת הורית, אמורה לתפקד לכל אורך חיי הילדים, וכל לאורך מעגל החיים, גם אם ההורים נפרדו והקימו משפחות חדשות. ילדיהם זקוקים להם לאורך כל הדרך כדמויות מיטיבות הניתן להישען עליהן ולקבל ביטחון של אהבה ללא תנאי מצד שני ההורים לצד דמויות הוריות משמעותיות היכולות לתקשר ביניהן בצורה המשמשת דוגמא לתקשורת בונה ויציבה. גם אם היחסים בין ההורים בסופו של דבר היו כאלה שלא איפשרו את המשך חיי הנישואין.

במקרים של גירושין בקונפליקט גבוה הנמשך שנים רבות, הילדים משלמים מחירים גבוהים ובמזומן. מערכות אלו מתאפיינות באלימות מילולית בנוכחות הילדים, ניכור הורי היכול לעיתים לגרום לנתק עם אחד מההורים. לרוב המאבקים מתבצעים באמצעות הילדים באמצעות אמירות שאינן מאפשרות לילד לחוות את הילדות המתאימה לגילו. למשל אמירה "תגיד לאבא שלא כיבסתי את החולצה של בית הספר כי הוא לא שילם מזונות..." מכניסה את הילד אל תוך הקונפליקט כך שלרוב הוא מרגיש אשמה ובושה. אשמה בגלל שהחולצה היא שלו, מאחר והוא צריך חולצה נקייה לבית הספר, אבא לא שילם מזונות כי אין לו מספיק כסף בגלל שהם התגרשו ולאימא אין מספיק כסף מאותה הסיבה. יכול להיות שהוא זוכר שאמירה לפני הגירושין בסגנון "למה אין חולצה נקיה לילד לבית הספר" הייתה שגורה בשיח הזוגי, כך הילד לוקח באופן לא מודע את האחריות על פירוק המשפחה על עצמו. כך הוא חש אשמה ולוקח אחריות על דבר שאינו בשליטתו, אינו תלוי בו ובוודאי שאינו תואם את התפתחותו הרגשית.

בנוסף, גירושין בקונפליקט גבוה גורמים לרוב לילדים להיות ברמת חרדה גבוהה ועוררות גבוהה. הם יודעים שהריבים יגיעו, אך הם אינם יודעים מתי יתפרץ הריב ומתי הם יצטרכו לקחת חלק פעיל או סביל בקונפליקט. ילדים רבים המתמודדים עם זמני שהות, לרוב נושאים "פצצה מתקתקת" באמצעות התיק איתו הם באים לבית של ההורה בזמני השהות. ללא כוונה מודעת, לרוב ישנן אמירות קשות על האופן בו ההורה השני שלח את הילד: "...מה היא לא יודע שיש לך מחר שיעור ויאפה המחברת? איזו מין אמא יש לך, היא לא מבינה שאתה צריך לעשות שיעורים...?" או אמירות כגון "תגיד לאבא, דבר ראשון שאתה עולה אליו שאם הוא לא משלם מחר מזונות, אז אני ניגשת  מחר להוצאה לפועל..." אמירות אלו מציבות את הילד בקונפליקט נאמנויות. כאשר הילד אינו יכול לבחור ואינו אמור לבחור בין הוריו.

המחיר שהילדים משקפים הוא בראש ובראשונה היותם "שקופים" בשיקול הדעת של ההורים. הקונפליקט הגבוה שם את ההורה במרכז, כאשר הילדים הינם לרוב אובייקטים בעיני ההורים, המתקשים לראות בילדיהם סובייקטים. עם זאת, ההורים אינם מתייחסים באופן לא מותאם לצרכי ולרגשות הילדים מתוך כוונה, אלא מתוך חוסר מודעות ומתוך חוסר הבנה ויכולת לראות את ילדיהם כסובייקטים. הסבל, הפגיעה ולעיתים יצר הנקם האישי של ההורה כל כך גבוה ובלתי נסבל, עד שאינו רואה יותר את המצוקה של ילדיו. בנוסף, מודעות לפגיעה שנעשתה ללא כוונה בילד על ידי ההורה היא בלתי נסבלת ובלתי ניתנת למגע, ללא עבודה טיפולית וללא עזרה חיצונית.

לעיתים, עזרה חיצונית נתפסת כצעד הרסני, למשל מעורבות של גורמי חוק ורווחה, בעקבות הקונפליקט וחוסר יכולתם של ההורים להיות בדיאלוג פתוח ובריא לגבי ההחלטות המתקבלות בעניינם של ילדיהם. הורים המייצרים רצף מתמשך של יחסים קונפליקטואלים עם העולם, בסופו של דבר מתישים גם את המערכות המנסות לעזור להן. למשל עו"ס לעניין סדרי דין בניסיונות לסייע בהסדרת זמני שהות ומשמורת, עו"ס לעניין חוק הנוער במצבי סיכון רגשי ונפשי לילדים. בנוסף, בשל הקונפליקט, לרוב ההורים שזו דרך פעולתם בעולם, אינם מצליחים לממש ו/או לקבל על עצמם החלטות שיפוטיות. כתוצאה מכך, הכאוס של מערכת ההורים נמשך ומשליך לפזר רעל אל תוך עולמם של הילדים, לאורך שנים.

תהליך של תיאום הורי, מתבצע לאחר שרוב הגורמים המטפלים בהורים שהתגרשו הרימו ידיים מההורים. בתי המשפט, עובדים סוציאליים לעניין סדרי דין וחוק הנוער ועוד. בשלב זה, לרוב החלטה שיפוטית תשלח את ההורים לתיאום הורי, כמוצא אחרון. לעיתים, אף לפני שיקול  של אחד הגורמים ליישם הוצאת הילדים למסגרות חוץ ביתיות. חשוב להדגיש, כי התפיסה של מתאם הורי היא, שאין בכוונת מי מההורים לפגוע בילדיהם. התפיסה היא שבבסיס הם הורים טובים הטועים בדרך. לרוב שנים רבות בגלל העיסוק של ההורים בעצמם, תוך עיוורון כלפי צרכיהם הרגשיים והחומריים של הילדים והנזק שהם גרמו לילדיהם. נזק שלעולם לא רצו ולא ייחלו לו. מטרת התיאום ההורי היא ללמד את ההורים לעבור משפת המאבק, לשפת הדיאלוג. זאת תוך הקרבה אישית ותשלום מחירים, לאו דווקא חומריים עבור ילדיהם.

תהליך התיאום ההורי מתחיל בקיום מפגש אישי עם כל הורה. במפגש האישי זו הפעם היחידה בה ניתן יהיה לדבר על העבר. במפגש האישי ההורה מוזמן לספר על עצמו, על הילדים, על הזוגיות, על הגירושין ועל הדאגות שלו לגבי הילדים. מנקודה זו, המפגשים נערכים אחת לשבועיים למשך שעה וחצי עם שני ההורים. ההורים חותמים על התחייבות לא לפתוח בתהליכים חדשים כגון בתי משפט, הוצאה לפועל, הגשת תלונות במשטרה, מלבד מקרי חירום תלויי ילד ועוד. זאת על מנת לייצר שקט תעשייתי. הם מתחייבים לא לזמן את המתאם לתת עדות בבית המשפט, על מנת לאפשר לתיאום להוות מקום כן ואמיתי לעשות עבודה עבור ילדיהם. כל אחד מההורים מתבקש להביא תמונה של הילדים למפגשים. במפגשים הם בוחרים נושא או סוגיה עליה הם רוצים לעבוד. הדר יכול להיות לאיזו מסגרת חינוכית לרשום את הילד, או האם הוא יכול לאכול ממתקים. כל הסכמה, אפילו הטריוויאלית ביותר כגון "אני רוצה שהילד יהיה מאושר" נרשמת ובסיום כל מפגש שניהם חותמים על ההסכמות. ההורים מתבקשים לשתף את הילדים שהם נמצאים בפגישות משותפות על מנת לעזור להם.

המודל של התיאום ההורי, שונה במהותו מטיפול זוגי. המודל כאמור אינו מאפשר כלל התבוננות על העבר. המודל לוקח בחשבון שעד תחילת התיאום ההורים לא הצליחו ליצור דיאלוג ביניהם והעיסוק בעבר רק מנציח את הקונפליקט. המודל לוקח בחשבון שהורים הנמצאים בקונפליקט גבוה שנים רבות גם לאחר שהתגרשו, אינם מכירים שפה אחרת מלבד מאבק וזו דרכם להתנהל בעולם. התפיסה היא שההורים בבסיסם רוצים ומאמינים שהילדים צריכים סביבה שקטה ובטוחה. שהם רוצים בכל ליבם ובכל מאודם את טובתם של הילדים, אולם גורמים שונים בעולמם הפנימי אינו מאפשר להם עד עתה לעשות שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות שלהם ולראות את צרכי הילדים בסדר עדיפות עליון. אחת הטכניקות במפגשים הראשונים היא לתת לכל הורה לרשום על דף את התקוות ואת החלומות שיש לו עבור כל ילד. כשהם משתפים, התכנים לרוב דומים והם נרשמים כהסכמות. כך ניתן לבסס תשתית ראשונה של התבוננות על כך שהכוונה של ההורים באינטראקציה עם הילדים היא טובה. עם זאת, עולה כי למרות הכוונה הטובה, התוצאה היא שלילית והרסנית, אולם קיים יסוד מיטיב אצל כל אחד מההורים.

התיאום הינו מודל המבוסס על צניעות של המתאמים. המטרות הינן צנועות. כל הסכמה נבדקת ביסודיות במפגש הבא. לרוב, היכולת לשנות תפוסי התנהגות ותפיסות עולם היא מאוד מוגבלת. עם זאת, שימת דגש על הצרכים הרגשיים של הילדים ועל המחירים שהילדים שילמו עד עתה, לרוב מצליחה לגרום לשינוי קטן המוביל לשינוי גדול יותר בהמשך. חשוב להדגיש כי המידע על המחירים אותם משלמים הילדים מגיע בעיקרו מההורים עצמם, מאחר והם רוויי מאבק ולעיתים מותשים וכואבים את המציאות שלהם ושל ילדיהם, מציאות שבסופו של יום הם האחראים להיותה ובהם גלומה היכולת לשנותה. במהלך התיאום, ניתן דגש רב לשפה בה ניתן להשתמש בחדר הטיפולים ולרמת הטונים המושמעים בו.

המתאם לא מאפשר אמירות פוגעניות לא כלפי ההורה השני ולא כלפי המתאם. המתאם מהווה דוגמא אישית לניהול הדיאלוג בין ההורים ועליו, לעיתים בקושי רב להוביל את השיח מההורים עצמם אל הילדים. למשל אמירה כגון: " בגללך הילד לא הולך לחוג כדורגל" נלקחת על ידי המתאם לשאלה הממוקדת בילד. נערכת חקירה משותפת לגבי מה קורה לילד סביב הוויכוח על החוג. עד כמה הילד מעורב בסכסוך הבין אישי של הוריו. מי יזם את ההשתתפות בחוג? האם אחד ההורים או הילד עצמו? בכמה חוגים או פעילויות לאחר המסגרת החינוכית הילד משתתף? האם הוא יכול להשתתף בעוד פעילות? האם הילד משתמש בחוג לרצות את אחד ההורים במאבק וזו הדרך שלו לשרוד את המאבק? שאלות אלו מסיטות את האמירות מהמאבק הבין אישי של ההורים, להתבוננות אל תוך עולמו הרגשי של הילד.

עבודה מסוג זה, מאפשרת להורים באופן הדרגתי לעזור לילדים להיות פחות חשופים למאבק ולעולם המבוגרים וללמוד מחדש את עולם הילדות. לרוב המתאם פוגש את המשפחות במצבים בהם הילדים מאוד מוסתים, עברו טראומות רגשיות רבות ובמידה מסוימת כבר איבדו את הילדות שלהם. לרוב, ברקע ישנן החלטות על טיפול רגשי ולעיתים פסיכיאטרי לילדים שאינן ממומשות בגלל המאבק, למשל שאחד ההורים מסרב לחתום על טיפול, או מסמוס התהליך על ידי ריב היכן לבצע את הטיפול, כך שבפועל הילד אינו מקבל את הטיפול שאמו לעזור לו להתמודד עם ההשלכות  של המאבק של הוריו.

מהי הצלחה של תיאום הורי? כאמור המטרות הן צנועות וההצלחה נמדדת בראש ובראשונה באופן בו רווחתם הרגשית של הילדים משתנה לטובה. התהליך לרוב מצריך מינימום עשרה מפגשים. לעיתים ההורים אינם מצליחים לעבור מספר פגישות, משתמשים בשפת המאבק ומפסיקים את התיאום. לרוב הם חוזרים מתוך ייאוש או מתוך זיכרון שבמהלך התיאום אכן היה שיפור במצבם הרגשי דל ילדיהם, או באמצעות החלטה שיפוטית.  דוגמא להצלחה יכולה להיות הסכמה על טיפול פסיכולוגי לילד ומימוש של הטיפול. הסכמה על כך שבכל בית יהיה מלאי של ביגוד וציוד למסגרת החינוכית, כך העל הילד לא תהיה יותר מוטלת אחריות לביגוד ולצרכי המסגרת החינוכית. הצלחות מתחום אחר יכולות להיות ששני ההורים מגיעים ביחד לאסיפת הורים בבית הספר, או לחג המצוין בגן ילדים, אליו מוזמנים כל ההורים. 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive